שכיחות האלרגיה למזון בקרב האוכלוסיה עלתה באופן משמעותי בעשור האחרון. מרבית מקרי האלרגיה למזון הם בילדים צעירים ורובם יחלימו מאלרגיה זו עם התבגרותם. ישנם מספר סוגים של אלרגיה למזון והם שונים במנגנון הופעתם.

אלרגיה מיידית למזון – מבין תופעות האלרגיה השונות, אלרגיה זו היא המסוכנת ביותר מכיוון שחשיפה למזון האלרגי עלולה לגרום לתופעה הקרויה שוק אנפילקטי, המתבטא בקוצר נשימה חריף וירידת לחץ דם עד כדי מוות. חולים עם אלרגיה מיידית למזון חייבים להימנע מחשיפה למזון אליו הם אלרגים ולשאת בהישג יד, בכל עת, מזרק אוטומטי הנקרא אפיפן על מנת שיוכלו להזריק לעצמם את החומר במקרה של חשיפה מקרית למזון אליו הם אלרגים. למרבה המזל, חלק גדול מהילדים שאובחנו עם אלרגיה למזון יוכלו לצרוך את המזון בהתבגרותם ולכן חשוב להיות במעקב אלרגולוגי מסודר על מנת לשקול תגר למזון בזמן המתאים לכך. בשנים האחרונות התפתחו מספר סוגי טיפולים שנועדו לזרז החלמה מאלרגיה זו על ידי חשיפה מבוקרת של המטופל לכמויות זעירות הולכות וגדלות של המזון אליו הוא אלרגי (אימונותרפיה). לעיתים החשיפה יכולה להיעשות למזון אפוי ולא למזון טרי על מנת להפחית את תופעות הלוואי של הטיפול. כל טיפול כזה דורש מעורבות של רופא אלרגיה מומחה ונעשה רק במרפאות המצוידות בציוד החייאה על מנת לתת טיפול מיידי במידה ויתפתחו תגובות לא רצויות.

אלרגיה מושהית למזון- אלרגיה מהסוג המושהה אינה גורמת לתופעות מיידיות ולכן היא פחות מסוכנת בטווח המיידי. בקבוצה זו ניתן למצוא תופעות אלרגיות כגון דימום ממערכת העיכול בתינוקות יונקים, אירועים של הקאות ואפתיות לאחר חשיפה למזון ואף מחלות כרוניות יותר כגון צליאק כתוצאה מחשיפה לגלוטן. האבחנה של אלרגיה זו היא מורכבת מכיוון שבמרבית המקרים אין בדיקות מעבדה או בדיקות אלרגיה שניתן לעשות על מנת לאשש את האבחנה ויש צורך לקחת היסטוריה רפואית בצורה קפדנית על מנת לקבוע את האבחנה. גם אלרגיה מסוג זה חולפת במקרים רבים עם הזמן ומצריכה מעקב מסודר אצל אלרגולוג על מנת לדעת מתי כדאי לבצע חשיפה למזון אליו המטופל הגיב בעבר.