אלרגיה למזון היא תופעה שכיחה בעיקר בקרב ילדים. אלרגיה כזו עלולה להיות קשה מאוד עד מסכנת חיים אך כיום ישנן דרכים שונות לטיפול באלרגיה ואף להחלים ממנה.
בישראל, המזונות העיקריים הגורמים לתגובות אלרגיות בקרב ילדים הם: חלב פרה, ביצים, שומשום, בוטנים, אגוזים ודגים. לעיתים קרובות קיים בלבול בקרב הציבור לגבי מהי אלרגיה למזון כאשר רבים מתייחסים לתופעות לוואי שונות, שאינן אלרגיות, כאלרגיה למזון. לדוגמא, ישנה התייחסות לאי סבילות ללקטוז כאלרגיה לחלב, למרות שזוהי אינה תופעה אלרגית אלא מחסור באנזים האחראי לפרק את הסוכר שמקורו בחלב. 

אלרגיה אמיתית למזון נובעת מתגובה של מערכת החיסון (המערכת האימונית) לחלבוני מזון שונים. אלרגיה למזון מיידית היא כזו המתווכת על ידי נוגדן הנקרא IgE וגורמת במרבית המקרים לתגובה תוך דקות עד כשעתיים מרגע החשיפה, עם התבטאות של פריחה בעור, כאבי בטן, הקאות, נזלת, שיעול, קוצר נשימה ועד ירידה בלחץ הדם, ישנוניות ומוות. אלרגיה מושהית (מאוחרת) למזון אינה מתווכת על ידי נוגדן מסוג IgE ומתאפיינת בתסמינים מאוחרים (שעות עד ימים) של מערכת העיכול כגון הקאות, שלשולים, דם בצואה וחוסר עליה במשקל. תפקידו של האלרגולוג הוא לעשות את האבחנה הנכונה בעזרת לקיחת אנמנזה מתאימה וביצוע תבחיני עור או בדיקות דם. 

על מנת לעשות אבחנה מדויקת של אלרגיה למזון מהסוג המיידי חייבים להתקיים שני תנאים: סיפור קליני מתאים לתגובה אלרגית למזון החשוד ונוכחות של נוגדן ספציפי מסוג IgE למזון החשוד. זיהוי נוגדנים מסוג זה מתבצע על ידי תבחיני עור או על ידי בדיקת דם הקרויה RAST או Specific IgE. חשוב להדגיש שקיום רק אחד מן התנאים הללו אינו תומך באלרגיה מיידית למזון ולכן מציאת נוגדן IgE ספציפי ללא סיפור קליני מתאים לאלרגיה אינה תורמת לאבחנה.

לעיתים, אם התמונה הקלינית ותשובות המעבדה אינן חד משמעותיות, יש להשלים תגר למזון – חשיפה מבוקרת של הנבדק למזון החשוד כגורם לתגובה האלרגית. תגר זה יש לבצע תחת השגחה רפואית מתאימה מכיוון שהוא עלול להסתיים בתגובה קשה מסכנת חיים המצריכה טיפול מידי.

שכיחות אלרגיה למזון יורדת ככל שהגיל עולה. הדבר נכון במיוחד כשמדובר באלרגיה לחלב ובאלרגיה לביצים (לעומת אלרגיה לדגים, אלרגיה לאגוזים ואלרגיה לבוטנים, שאינן נוטות לחלוף עם הגיל). לפיכך, חשוב להיות במעקב אלרגולוגי מסודר לאורך השנים ולהימנע מקביעה גורפת של אלרגיה למזון לצמיתות. נוסף על כך, בשנים האחרונות החלו במספר מרכזים בעולם, כולל בארץ, טיפולים ניסיוניים שנועדו לאפשר צריכה של מזונות אלרגניים – טיפולים אלו נקראים דה-סנסטיזציה או אימונותרפיה למזון. 

כיום, הדרך המועדפת לביצוע תהליך זה הוא חשיפה פומית (דרך הפה) הדרגתית של הנבדק לכמויות מזון זעירות ההולכות וגדלות עם הזמן עד אשר מגיעים למנה הרצויה של המזון. טיפול זה הוא בעל אחוזי הצלחה גבוהים, אך גם תופעות לוואי ולכן לא מתאים לכל המטופלים. בחיפוש אחר פתרונות נסבלים יותר למטופלים פותחו תכניות טיפול של חשיפה הדרגתית למזון אפוי, כמו ביצים אפויות וחלב אפוי, ולצורות שונות של חימום של המזון הגורם לפירוק החלבון והפיכתו לפחות אלרגני. תהליך של חשיפה למזון אפוי הוא בעל סיכונים פחותים לתופעות לוואי ויכול להוות פתרון מצוין בעיקר בילדים קטנים עם אלרגיה לחלב וביצים. 

לסיכום, צריך לזכור שאלרגיה למזון היא תופעה שכיחה אשר יכולה לסכן חיים ולכן חשוב לקבל אבחנה נכונה לסוג האלרגיה ולסוג המזון אשר מעורר אותה. יחד עם זאת, אבחון של אלרגיה למזון אינו בהכרח גזרת גורל. האלרגיה יכולה לחלוף מעצמה או בעזרת טיפולים כמו אימונותרפיה ודה-סנסטיזציה. ישנן צורות שונות של אימונותרפיה למזון ורצוי להתייעץ עם אלרגולוג מומחה בתחום על מנת לקבל את האבחנה הנכונה ולעבור טיפול המתאים לכל אחד ואחת.