תרופות הן אחד הגורמים השכיחים לאלרגיה בקרב ילדים ומבוגרים, אך יחד עם זאת, לא כל תופעת לוואי הנובעת מנטילת תרופה היא אכן תופעה אלרגית. למשל, חלק מתופעות הלוואי כגון כאב בטן ושלשול הנובעים מנטילת אנטיביוטיקה נגרמים כתוצאה מפגיעה בחיידקים הטובים של המעי ולא בגלל אלרגיה לתרופה. תגובות אלרגיות אמיתיות עלולות להיות מסכנות חיים, אך רובן יתבטאו בפריחה בלבד. האבחנה של אלרגיה לתרופה תלויה בסיפור קליני מתאים ודורשת תבחיני עור ותגרים שונים, בהתאם לתרופה החשודה.

למרבה המזל, מרבית התגובות החשודות כאלרגיות לתרופות שכיחות (כגון פניצילין) אינן חוזרות על עצמן. למעשה, במעל ל-90% מהמטופלים שסבלו בעבר מתגובה לכאורה אלרגית, ניתן להוכיח כי התגובה לא תחזור על עצמה בטיפול הבא. שלילת אלרגיה לתרופות חשובה ביותר מכיוון שמטופלים עם חשד לאלרגיה לתרופה מסוימת עלולים להיות מטופלים עם תרופות שאינן אופטימליות למצבם הרפואי וחלקן עלולות לגרום לתופעות לוואי קשות יותר מהתרופה המקורית ממנה המטופל נמנע. לאחר לקיחת הסטוריה רפואית מקיפה ותבחיני עור שונים, האלרגולוג יחליט האם לבצע תגר לתרופה. תגר זהו תהליך בו נותנים למטופל מינון הולך ועולה של התרופה תחת השגחה רפואית מתאימה. במקרים קלים ניתן לבצע זאת במרפאה ובמקרים קשים יותר במרפאת חוץ של בית חולים.

במקרים בהם מתברר כי אכן האלרגיה לתרופה עדיין קיימת, האלרגולוג יעדכן את המטופל מאילו תרופות נוספות עליו להימנע, מכיוון שחלק מהתרופות חולקות מאפיינים דומים ויש סיכוי לתגובות צולבות בין תרופות שונות אך דומות.