- 03-533-1755
- +97235331755
- יגאל אלון 82, בניין סוזוקי קומה 4, תל אביב | האיזמל 2, נס ציונה
האם ילדים אלרגים למזון יכולים לאכול מזון המסומן כ”עלול להכיל”?
כל הורה לילד אלרגי מכיר את ההרגשה המעיקה של קניית מזון במכולת או בסופרמרקט השכונתי. מוצרים רבים, חלקם שהילד אוהב במיוחד, מסומנים כיום עי החברות המסחריות כמזון העלול להכיל שאריות של אלרגנים שונים. האם מותר לתת לילד לאכול מזונות מעין אילו? עד כמה זה מסוכן והאם באמת יש להימנע לחלוטין ממזונות אילו? אילו הן שאלות שכל הורה לילד אלרגי מתחבט בהם.
עד לפני כ30 שנה, חייהם של הילדים האלרגים היו יחסית פשוטים. חברות המזון סימנו על המוצרים אילו מזונות נכללים בהכנת המזון ותו לא. בשנות ה-90 של המאה הקודמת החלו להצטבר מקרים בהם ילדים אלרגים דיווחו על תגובות אלרגיות למזון שלכאורה לא היה אמור להכיל את המזון האלרגי. מחקרים שנעשו בשנים שלאחר מכן הראו כי ישנן דרכים רבות בהן עלול מזון אלרגני “לזהם” מזון שאמור להיות נקי מאלרגנים אילו. שימוש בקווי יצור למספר מוצרים, טעויות סימון או אריזה ושימוש במזונות עם אלרגיה צולבת לאלרגנים אחרים הם חלק מאותן דרכים בהם מזון עלול להכיל אלרגנים שונים.
בעקבות ריבוי דיווחים על תופעות מעין אילו ומתוך כוונה לא לסכן את קהל הקונים (ולא להסתכן מבחינה משפטית…) החלו החברות לסמן באופן וולונטרי, ללא חוק המחייב אותם לעשות כך, את המזון ככזה ש”עלול להכיל” אלרגנים שונים ומשונים.
לכאורה היה זה פתרון מוצלח לבעיה קשה אך אליה וקוץ בה – בשלב מסוים החל הסימון הוולונטרי לחרוג מעבר לגבולות הטעם הטוב כאשר החברות השונות הבינו שבמקום להשקיע זמן וכסף במדידה אמיתית של כמות האלרגן המצוי במזון אותו הם מוכרים, קל יותר וזול יותר פשוט לסמן באופן גורף את כלל המזונות ככאלו ש”עלולים להכיל” את האלרגנים. והילדים האלרגיים? אילו מצאו עצמם לפתע במצב בו חלק נכבד מהמוצרים בשוק אסור לאכילה עבורם.
אבל, האם מצב זה הוא מחוייב המציאות? בשנים האחרונות נעשו מספר עבודות מחקר שהראו שלא רק שילדים אלרגיים יגיבו בצורה שונה לאותו אלרגן אלא שילדים שונים יגיבו לכמויות שונות של אותו אלרגן. חלק מן הילדים עלול להגיב בטעימה על הלשון של המזון ואילו חלק אחר יגיב רק לאחר אכילה של מספר כפיות. על מנת לזהות אילו ילדים הם בקבוצת סיכון גבוה יותר מאחרים, מבוצעים תגרי מזון במרפאות אלרגיה על מנת לקבוע מה סף התגובה של כל ילד.
אילו שהגיבו לכמות זעירה יצטרכו להיזהר יותר מאילו שהגיבו לכמות גדולה יחסית. בנוסף, גם אילו שהגיבו לכמות זעירה יכולים לשפר את מידת הסבילות שלהם לאלרגיה עי טיפול אימונותרפי למזון. בטיפול זה הילד נחשף תחת השגחה רפואית לכמויות זעירות ההולכות ועולות של המזון האלרגי כך שיפתח עמידות מלאה או חלקית למזון אליו הוא אלרגי. ילדים המטופלים בטיפול זה יכולים לאכול בד”כ מזון המסומן כ”עלול להכיל” ללא קושי ובמקרים רבים אף יכולים לאכול את המזון האלרגי עצמו בכמויות לא מבוטלות.
האם ילדים אלרגים למזון יכולים לאכול מזון המסומן כ”עלול להכיל”?
כל הורה לילד אלרגי מכיר את ההרגשה המעיקה של קניית מזון במכולת או בסופרמרקט השכונתי. מוצרים רבים, חלקם שהילד אוהב במיוחד, מסומנים כיום עי החברות המסחריות כמזון העלול להכיל שאריות של אלרגנים שונים. האם מותר לתת לילד לאכול מזונות מעין אילו? עד כמה זה מסוכן והאם באמת יש להימנע לחלוטין ממזונות אילו? אילו הן שאלות שכל הורה לילד אלרגי מתחבט בהם.
עד לפני כ30 שנה, חייהם של הילדים האלרגים היו יחסית פשוטים. חברות המזון סימנו על המוצרים אילו מזונות נכללים בהכנת המזון ותו לא. בשנות ה-90 של המאה הקודמת החלו להצטבר מקרים בהם ילדים אלרגים דיווחו על תגובות אלרגיות למזון שלכאורה לא היה אמור להכיל את המזון האלרגי. מחקרים שנעשו בשנים שלאחר מכן הראו כי ישנן דרכים רבות בהן עלול מזון אלרגני “לזהם” מזון שאמור להיות נקי מאלרגנים אילו. שימוש בקווי יצור למספר מוצרים, טעויות סימון או אריזה ושימוש במזונות עם אלרגיה צולבת לאלרגנים אחרים הם חלק מאותן דרכים בהם מזון עלול להכיל אלרגנים שונים.
בעקבות ריבוי דיווחים על תופעות מעין אילו ומתוך כוונה לא לסכן את קהל הקונים (ולא להסתכן מבחינה משפטית…) החלו החברות לסמן באופן וולונטרי, ללא חוק המחייב אותם לעשות כך, את המזון ככזה ש”עלול להכיל” אלרגנים שונים ומשונים.
לכאורה היה זה פתרון מוצלח לבעיה קשה אך אליה וקוץ בה – בשלב מסוים החל הסימון הוולונטרי לחרוג מעבר לגבולות הטעם הטוב כאשר החברות השונות הבינו שבמקום להשקיע זמן וכסף במדידה אמיתית של כמות האלרגן המצוי במזון אותו הם מוכרים, קל יותר וזול יותר פשוט לסמן באופן גורף את כלל המזונות ככאלו ש”עלולים להכיל” את האלרגנים. והילדים האלרגיים? אילו מצאו עצמם לפתע במצב בו חלק נכבד מהמוצרים בשוק אסור לאכילה עבורם.
אבל, האם מצב זה הוא מחוייב המציאות? בשנים האחרונות נעשו מספר עבודות מחקר שהראו שלא רק שילדים אלרגיים יגיבו בצורה שונה לאותו אלרגן אלא שילדים שונים יגיבו לכמויות שונות של אותו אלרגן. חלק מן הילדים עלול להגיב בטעימה על הלשון של המזון ואילו חלק אחר יגיב רק לאחר אכילה של מספר כפיות. על מנת לזהות אילו ילדים הם בקבוצת סיכון גבוה יותר מאחרים, מבוצעים תגרי מזון במרפאות אלרגיה על מנת לקבוע מה סף התגובה של כל ילד.
אילו שהגיבו לכמות זעירה יצטרכו להיזהר יותר מאילו שהגיבו לכמות גדולה יחסית. בנוסף, גם אילו שהגיבו לכמות זעירה יכולים לשפר את מידת הסבילות שלהם לאלרגיה עי טיפול אימונותרפי למזון. בטיפול זה הילד נחשף תחת השגחה רפואית לכמויות זעירות ההולכות ועולות של המזון האלרגי כך שיפתח עמידות מלאה או חלקית למזון אליו הוא אלרגי. ילדים המטופלים בטיפול זה יכולים לאכול בד”כ מזון המסומן כ”עלול להכיל” ללא קושי ובמקרים רבים אף יכולים לאכול את המזון האלרגי עצמו בכמויות לא מבוטלות.
