חלק ניכר מהמחלות האלרגיות באות לידי ביטוי במעורבות של העור. מעורבות זו יכולה לכלול פריחות מסוגים שונים, ולרוב מלווה בגרד עקשני ופגיעה קשה באיכות החיים של החולה. אבחון הבעיה והתאמת הטיפול תלויים בחומרת התופעה ובתוצאות בדיקות העזר המבוצעות במרפאה. התופעות העוריות השכיחות הן:

דרמטיטיס אטופית (Atopic dermatitis)- קרויה גם “אסטמה של העור” בלשון העם. זוהי מחלה כרונית, הנובעת מגורמים רבים (גנטיים וסביבתיים) ומתבטאת בעיקר בגיל הילדות עם התלקחויות והפוגות מרובות. הטיפול כולל הקפדה על לחות העור ושימוש במשחות אנטי דלקתיות (בעיקר סטרואידליות), ובנוסף, הימנעות מגורמים המחמירים את הפריחה כגון אויר יבש וחם, בגדים שאינם כותנה (כגון צמר) ובחלק מהמקרים אלרגנים נשאפים כגון קרדית אבק הבית ומזונות מסוימים. חשוב לציין שהאבחנה של אלרגנים נשאפים ומזונות כמחמירים את הפריחה האטופית חייבת להיעשות על ידי אלרגולוג מומחה מכיוון שלא תמיד יש קשר ברור בין החשיפה לבין ההחמרה ואבחנה לא מקצועית עלולה לגרום לנזק רב מהתועלת (למשל, הימנעות מסוגי מזונות מרובים באופן גורף היא תופעה מוכרת אך מיותרת ומזיקה).

מלבד הפריחה, יש חשיבות רבה לאבחנה של אלרגיה למזון בילדים עם דרמטיטיס אטופית, מכיוון שחלק גדול מילדים אלו יפתחו גם אלרגיה מסכנת חיים למזונות שונים ויש לדאוג שהם יהיו מצוידים במזרק אוטומטי מתאים (אפיפן) היכול להציל חיים במקרה של חשיפה בטעות למזון האסור.

דרמטיטיס במגע (Contact dermatitis)- חומרים כימיים שונים הבאים במגע עם הגוף עלולים לגרום להיווצרות פריחה מגרדת ומציקה באותם איזורים שנחשפו לחומר הכימי. 

ישנם עשרות סוגים שונים של חומרים שתוארו בספרות הרפואית כגורמים לדרמטיטיס במגע והנפוצים מביניהם הם קוסמטיקה, צבעי שיער, חומרים לבניית ציפורנים ועוד. 

ילדים שסובלים מדרמטיטיס אטופית עלולים לפתח בנוסף גם דרמטיטיס במגע כתוצאה משימוש במשחות שונות שנועדו לטפל בבעיה הראשונית, מאחר וחלק מן המשחות מכילות חומרי שימור אלרגניים וניתן לפתח תגובה אלרגית אף לסטרואידים עצמם. האבחנה של דרמטיטיס במגע נעשית בעזרת תבחיני מטלית שבהם משתמשים במדבקות מיוחדות המכילות את החומר החשוד כגורם לאלרגיה כאמצעי לאבחון הפריחה. קריאת התוצאות חייבת להיעשות על ידי אלרגולוג או רופא עור מומחה הבקיא בפענוח התשובות.

סרפדת (Urticaria)- סרפדת זוהי פריחה אופיינית המתבטאת בנגעים מורמים, אדומים ומגרדים המופיעים לסירוגין על פני איזורים שונים בגוף וגורמים לסבל רב כתוצאה מהגירוד העז. מקובל לחלק את הסרפדת לשני סוגים עיקריים: סרפדת חריפה (נמשכת ימים ספורים עד 6 שבועות) וסרפדת כרונית (נמשכת מעל 6 שבועות). סרפדת חריפה נגרמת פעמים רבות על ידי חשיפה למזון, תרופות או מחלות וירליות וחולפת מעצמה עם טיפול סימפטומטי בתרופות אנטי אלרגיות. סרפדת כרונית, לעומת זאת, נמשכת זמן רב וברוב המקרים אין גורם ברור הגורם להופעת הפריחה. לעיתים גורמים פיזיקליים, כגון חימום הגוף, לחץ על העור, ויברציה של העור וכו’ יעוררו את הופעת הפריחה. הטיפול בסרפדת כרונית מורכב יותר וממושך ודורש בירור ומעקב של רופא אלרגיה מומחה על מנת לתת את הפתרון האופטימלי לחולה.